"אני היפופוטם עצמאי"

נו בלה. נו מה? למי אכפת? לי אכפת. לא, לא אמור להיות לך אכפת. נו פאק, תמותי כבר. 

תודה, על הקריאה. זה היה דיאלוג בין מוחי שהתנהל בראשי בזמן ששיחקתי עם ההיפופוטם המחק והכחול וגם שרתי שירים בקול צורם, אבל בעצם ההיפופוטם המחק והכחול שר אותם כי הוא זז והכל, ו... ו... ו... פתח את פיו ו... ו... ו... אלוהים יודע מי הזיז אותו כי זו לא הייתה אני. נכון? 

זה היפופוטם עצמאי, כזה גידלתי אותו

גם גם גם לייד הדיאלוג הבין מוחי חלפו להן ואמרו "שלום, שלום" מחשבות על כך שאומרים שבנים גבוהים אוהבים בנות נמוכות ואז אז אז רציתי שזה יהיה נכון, ממש ציתי ואז חשבתי שבמקרה שלי זה נכון. כי מאז אמצע כיתה ח' לא היה לי "מחזר" שהיה מתחת ל-175 (כולם היו מעל 180 חוץ מאחד). ואז ואז ואז זה היה נראלי ממש הגיוני כי אני מטר ומינוס. 

ואז אז אז חשבתי שצריך לעשות מתמטיקה והתחלתי להרעיד את הרגליים ואז ההיפופוטם העצמאי בהחלט, אמר לי: "למה שלא תכתבי את כל זה, שאנשים יטעמו מכמה את משוגעות וכמה אני עצמאי. Win Win לכולם.

סליחה מקרב לב שאדמה או אדם נעימת או נעים הליכות כמוך היה או הייתה צריך או צריכה לחוש את השעות הלא טובות שלי (מתי יש לי שעות טובות באמת?). אבל שששש... תסתמו את פיותיכן הנאווים או נאוות. ותסתומנה וסליחה מקרב לב. בפעם האיקס בחזקת שתיים מינוס מהירות האור.