ברגע הזה, כשרק דבר אחד בראשי, הכל מתגמד וכבר אין לי את הרצון לבכות. נעלמה השחיתות שבאגו הנפוח. לראשונה בחיי אני אישה ואני שלמה עם עצמי כמו מעולם לא הייתי שלמה. ואני מרגישה את נטל העולם על גבי. האם ככה מרגישים מבוגרים? כשמבינים מה חשוב באמת, כשיש לך כל כך הרבה דאגות בראש אבל אתה לא מתרגש, רק מהנהן. בכל מקרה, זו תחושה של סגירת מעגל. כמעט כאילו הגעתי לנקודת מפנה בה הכל משתנה.
הבטחתי להמשיך להיות האישה השלמה הזו שהיא כל כך מלאה באהבה לאלו האוהבים אותה.
;){kind=link}