ידעתם שדמעות יכולות להתייבש? גם אני לא. גם אני לא ידעתי שכאב יכול להשאר. כשהיא לא יכולה להזיז את ידיה כדי למחות את הדמעות בתנועה קלילה של נסיון משותף להיפתר מהכאב ומאיזו רטיבות מנפחת. כשלא עומדת שם איזו אחד המחייכת חיוך גדול, הדמעה משתיירת באיזה גוון תכול של ים ושמיים, יסודות מעורבבים שמערבובם נוצר כאב חד. וכתם הדמעה ישאר עד שלא תבוא איזו אחת המחייכת חיוך גדול ותקלף את הכתם בתנועה עדינה, תחזיק את ידה ותזכור להגיד עם כל אנקת כאב חודרת ש: " יהיה בסדר".
ואני הבטחתי הבטחת עולמים, שאני אהיה אותה האחת המחייכת חיוך גדול. הבטחתי שאני לא אעזוב את מיטתה עד שתרד הדמעה.


















